בשעה 21:00 התפרצו שני תושבי "חוות רעים" רכובים על טרקטורון ריינג'ר לשטח הקהילה ונהגו בפראות סביב הצריפים תוך שהם מעלים אבק ומעיפים רסיסי סלעים על הצריפים. אירועים אלו חוזרים על עצמם שוב ושוב כמעט כל לילה. כשאחד התושבים המבוגרים יצא אליהם לבקש שיפסיקו, הם ירו אש חיה, זאת מבלי שנשקפה להם כל סכנה והיה כ 30 מטר בין התושב הבדואי לבין צעירי החווה. המשטרה תשאלה את היורה ולטענתו הירי היה מתוך "הגנה עצמית" כי נזרקו לעברם אבנים וסלעים. סרטון שצולם מתוך אחד הבתים מוכיח כי בשום שלב לא נוצר מגע בין היורים לתושבים, ולא הייתה זריקת אבנים.

אנשים מחוות אביעד- מתפרשים מסביב לקהילה הבדואית כדי למנוע מהעדר של הקהילה לצאת למרעה. ככה באופן יומיומי. אם הם מנסים בכל זאת לצאת למרעה, אנשי החווה תוקפים אותם ואז קוראים לצבא בטענת סרק שזרקו עליהם אבנים. הצבא עוצר את הבדואים למרות שאין תיעוד ואמנם לרוב משתחררים לא אשמה אחרי זמן קצר אבל האפקט עושה את שלו. כך מטילים עליהם אימה כדי שלא יעיזו לאתגר ולצאת למרעה. זה חנק כלכלי על המשפחות שתלויות היום במרעה להתפרנס. ביחוד שכל מעצר כזה, הגם שהוא שווא, מביא למניעת היתר עבודה ללא אפשרות ערעור. מביא את הקהילה לפת לחם וזה ככל הנראה מטרת פעולת החווה. לא אינטרס בטחוני ולא אנושי.

הפעולות של אנשי החווה אינם חוקיות- בודאי לא בסמכות אזרחים לבצע שיטור כזה, בלי קשר לעובדה שאין חוק שמונע מהבדואים לרעות בשטח הפתוח הציבורי של המדבר.

מספר צעירים מחוות אביעד נכנסו לשטח הקהילה עם עדר, תוך שהם מתגרים בתושבים, מאיימים ויוצרים בהלה. הם מנעו יציאת עדר הבדואים למרעה והכו את אחד התושבים. הבדואים קראו למשטרה שלא הגיעה. מאידך הגיעו חיילים (ללא מתורגמן) והצעירים שתקפו הצביעו על אחד הבדווים שזרק אבנים. שוב ללא כל תיעוד ובתוך הקהילה של הבדואים. החיילים, שהיו ללא מתורגמן וכלל לא שאלו את הבדואים מה קרה, עצרו את אחד מקהילת הבדואים.

שלושה רועים מחוות עמיעד הכניסו את העדר שלהם לשטח הקהילה כשאיש חווה חמוש צופה מבחוץ על טרקטורון . הסתובבו בחצרות, האכילו את העדר במזון של הקהילה, בהו באיום באנשים ובחלונות הצריפים, והתנהלו באדנות.

צעיר מהחווה הסמוכה לקהילה הגיע בערב לשטח הקהילה, צעק ואיים בקולי קולות, ללא כל אירוע מקדים.

לפנות בוקר צולם צעיר מהחווה הסמוכה חותך את הצינורות שמובילים מים לקהילות בכמה מקומות, במה שהפך לריטואל שגרתי החוזר על עצמו פעם ביום יומיים

שוב נחתכו צינורות המים המספקים מים לקהילות הקטנות במספר מקומות מה שהפך להיות שגרת התנכלות של פעם ביום יומיים. זה תמיד קורה סביב מעבר של צעירי החווה הסמוכה ליד הצינור (פעמיים ביום יוצאים שם עם העדרים) ופעם אחת נער גבעות נצפה מחבל בצינור וצולם כשברח. ההוצאה לעשרות מחברי תיקון בחודש משמעותית על הקהילות הדלות בנוסף לתסכול, והכעס, שזה מעורר. אין מים בקהילות כמה שעות ביום עד שהולכים לתקן, פעולה שלוקחת זמן ומאמץ. מים רבים נשפכים לאדמה עד שמזהים שוב את החיתוך ומישהו מתפנה ללכת לאורך הצינור הארוך לאתר את החבלות.

רועים מקהילת החת׳רורה יצאו לשטח מרעה הנמצא דרומית ליישובם בו הם רועים את עדריהם במשך עשרות שנים. השטח פתוח במרחבי המדבר, על קרקע ציבורית, ואינו קרוב לאף יישוב או מאחז יהודי. אנשי החווה הצמודה הגיעו על טרקטורון, חסמו את דרכם באיומים, מנעו מעבר וקראו לצבא.

טרקטורון מהחווה הצמודה "חוות רעים" הסתובב משך כל שעות הלילה בין הצריפים ובחצרות, הרעיש והפחיד.

במשך היום הוקם מאחז יהודי חדש ממש מעל הקהילה. בלילה נזרקו אבנים על גגות הפח של הצריפים.

מספר צעירים מהחווה הסמוכה נכנסו עם העדר לתוך הקהילה. האכילו את הצאן בצמחיה שבחצרות הצריפים, ואף נכנסו לבית אחד. קיללו ודיברו דיבורים גזעניים.

. נער רועה בדואי מהקהילה הותקף בידי שני צעירים בוגרים, שצולמו מתרחקים מאזור התקיפה. הפורעים גם פצעו שתי כבשים.
הנער סובל משברים והופנה להמשך טיפול מהמרכז הרפואי ביריחו לבית חולים מוקסד בירושלים לטיפול מומחה

טרקטורון מהחווה הצמודה "חוות רעים" הסתובב בשעות לילה בין הצריפים, והרס גדרות בדריסה.

נער מהמאחז הסמוך נצפה כשהוא חותך באמצעות סכין את צנרת המים המקיימת את הקהילה .

איש הקהילה שצפה בו נמנע מלהתערב כי מניסיונו בכל עימות הבדואים הם שנעצרים לבסוף. הנער צולם לאחר מעשה.

שלושה נערים בדואים מהקהילה עלו לטייל בגבעה הסמוכה לקהילה, מרחק כמה מאות מטרים. אחד מאנשי החווה הבוגרים הבריח אותם באגרסיביות תוך שהוא מצלם וצועק "למה זרקתם אבנים", וקרא לצבא שעצר את שלושתם (אזיקונים, פלנלית על העיניים ולקיחת סלולריים).
לפי עדותם, הנערים לא זרקו אבנים. יש לציין כי הם מפחדים ממילא מאנשי החוות החמושים שמטילים עליהם אימה, ואכן לא סביר שאירוע כזה התרחש – מה גם שלא היו לו שום תיעוד או הוכחה. מאידך גיסא, גירוש באלימות הוא תופעה שכיחה כשתושבי הקהילה מנסים להתרחק מן הצריפים שלהם, ואנשי החווה מונעים זאת מהם באלימות.

צעירים מהחווה נכנסו לשטח הקהילה, בהו בתושבים באופן מאיים, קיללו ולבסוף עזבו.

עוד אירוע שהפך לשגרה יומיומית: רועים מ"חוות רעים" שנמצאת מעל ח'אן אל-אחמר הובילו את הכבשים שלהם לשטח הקהילה. כאשר יש במקום חציר של הבדואים עצמם, מאכילים בו את הכבשים מן החווה – וכשאין, אנשי החווה מביאים שק חציר משלהם כדי שהכבשים יאכלו דווקא בשטח הקהילה.
כשהבדואים מבקשים מהם להאכיל את הכבשים בדיר שלהם, הם משיבים ש"כל השטח שלנו, גם הבתים שלכם, ועוד מעט נגרש אתכם".

נערים מהחווה הסמוכה חתכו את הצינור המספק מים לשלוש קהילות בדואים בעשרה מקומות שונים. התיקון ארך זמן רב, שבמהלכו נותרו הקהילות ללא אספקת מים.

בשעה 04:00 הגיע מחפרון מהחווה הסמוכה עם רכב בטחון והרסו 4 צריפי מגורים בקצה הקהילה שדיריהם היו באותה עת מחוץ לביתן בשטח מרעה.

שני נערים מהחווה חמושים באלות וסכינים נכנסו לשטח הקהילה הבדואית והתעמתו עם 4 בדואים מבוגרים שישבו באוהל. איימו, קיללו והשתמשו בשפה אלימה וגסה תוך שהם מתקרבים למרחק סנטימטרים ספורים מפני הבדואים. הבדואים לא הגיבו רק צילמו את .האירוע

בשעה 05:00 פשטו על צריפי הקהילה כ-150 שוטרי מג"ב שהגיעו בשלושה אוטובוסים. הם אספו טלפונים ותעודות, וערכו בצריפים חיפוש שכלל שבירת ארונות, פיזור תכולה, קריעת שקי מזון ומספוא, ושפיכת צנצנות יוגורט. לשני תושבים לא הוחזרו תעודות הזהות שלהם, ומאחד נגנב כסף מזומן (כ-3,000 ש"ח). בפשיטה לא נמצא דבר, ואיש לא נעצר.
אחר מעשה, ובתגובה לפנייה עיתונאית, דובר המשטרה מסר כי הכוחות ביצעו חיפושים בעקבות אירועי ירי בגזרה. ואולם, למתנדבי הג'האלין שגרים באזור ידוע רק על מקרה ירי אחד ויחיד בשנה האחרונה בגזרה, שאף תועד: תושב יהודי של אחת החוות סמוך לכביש 437 ירה לכיוון בדואים שהיו רחוקים ולא חמושים.

רועה מהחווה הצמודה מוביל את העדר שלו לאכול מהחציר שקנו הבדואים בכספם לעדרים שלהם שנחסמים על ידי אנשי החוות מלצאת למרעה

בערב שישי, שני נערים נכנסו לשטח הקהילה, רקדו וצרחו שירים במשך זמן רב, במטרה להטריד ולהפחיד. באירוע אחר באותו יום נחתך צינור ראשי המוביל מים לקהילה.

בשעה 04:00 הגיעו מחפרון ורכב ביטחון מהחווה הסמוכה, והרסו ארבעה צריפי מגורים בקצה הקהילה שדייריהם יצאו לשטח מרעה.
המבנים נהרסו. דווח למשטרה ולצבא.

צינורות המים נחתכו שוב, כמו מדי יום או יומיים, ושוב הביאו להפסקת מים ממושכת.
אנשי הקהילה איתרו את מקום החיתוך ותיקנו שוב את הנזק.

סינוור חוזר ונשנה של צריפי המגורים בלילות מהחווה הצמודה.

כעשרים מתיישבים מהחוות הסמוכות הגיעו לקצה שטח הקהילה, השליכו אבנים, קיללו וצעקו על הבדואים.

שני צעירים מהחווה הסמוכה עברו עם העדר שלהם בצמוד לבתי הקהילה. לפי העדויות, הם הציקו לילד בן 12, וכשברח – רדפו אחריו לתוך הקהילה.
מאוחר יותר קראו למחלקת הביטחון של מצפה יריחו וטענו שהותקפו בידי הבדואים. הם לא הציגו כל תיעוד או הוכחה לכך. סרטוני הבדואים, לעומת זאת, מעידים אחרת.

חבלות חוזרות ונשנות בצנרת המים.
הפגיעה בצינור ניכרת מיד אחרי שהרועים היהודים מהחוות עוברים במקום עם עדריהם.

ההטרדות וההתקפות הבלתי פוסקות נתנו את אותותיהן על קהילת טאאל הקטנה שחיה עשרות שנים מערבית למצפה יריחו ובתיה מוגנים מהריסה בצו בגץ. חבלות בצנרת המים, מניעת מרעה, פלישה חוזרת לשטח מגוריהם, השלכת אבנים, סינוור והצקות בלילות גרמו לתחושת חרדה וחוסר מוגנות. אין לקהילה מקום מאושר לעבור אליו אבל חוסר הודאות מהלא נודע עדיף להם מחיי פחד קבועים

כמה נערים מלווים בטרקטורון מהמאחז הסמוך נכנסו לשטח הקהילה, נסעו הלוך ושוב והשליכו אבנים.

כמה צעירים חמושים מהמאחז החדש הסמוך ירדו להתעמת עם רועים בשטח מרעה קרוב לקהילה. הם זרקו אבנים, גירשו את הרועים, ואחד הצעירים ירה באוויר.

נערים מהמאחז הסמוך חתכו צינורת מים בשלושה מקומות, נכנסו למאהל הקהילה, דחפו לרצפה את אב המשפחה והשליכו מטר אבנים. התפתחה קטטה. אבו טאאל הזעיק משטרה. הנערים התוקפים שפלשו לשטח המאהל טענו כי הותקפו, ו"זיהו" שניים מהבדואים בטענה שזרקו עליהם אבנים.

חבלה בכמה מקומות לאורך צנרת המים של הקהילה. במקום אחד הוכנס מחבר טי עם מים מצינור של הבדואים לאחד המאחזים החדשים היהודים.

סיירים ממצפה יריחו נכנסו בלילה לשטח הבתים של הקהילה עם רכבי ביטחון. למתנדבי ידידי הג'האלין הסבירו ש"באנו להראות ריבונות ומשילות". נשות הקהילה דיווחו כי סנוורו אותן ואיימו עליהן. הייתה גם תלונה על הכאת ילד.

עקב סגירה של אזורי המרעה הרגילים, תושבי צריף בתחום השבט יצאו עם הצאן למרעה מרוחק. צעירים ממאחז סמוך הגיעו אל הצריף ודרשו להרוס אותו בטענה שהוא ריק.

עקב סגירה של אזורי המרעה הרגילים, הקהילה הביאה משאית עם חציר. בני הקהילה פרקו את החציר לפני מעבר המים בשטח ציבורי פתוח, במטרה לאסוף אותו עם טנדר שיוכל לחצות את המעבר. אנשי ביטחון של מצפה יריחו עצרו אותם בטענה שאסור להם לפרוק דבר בשטח.

צעירים מהמאחז הסמוך נכנסו לשטח הקהילה בשהייה מאיימת. לאחר שהסתלקו, צינור מים נמצא חתוך.

רחפן המצויד ברמקול רב עוצמה הוטס מעל צריפי הקהילה בלילות והשמיע הקלטות בערבית, המאיימות על התושבים וקוראות להם לברוח.

שתי עיזים נגנבו, ובעליהן הבדואי זיהה אותן בעדר הקטן של המאחז הסמוך.

סמוך לבתי הקהילה נערך אירוע "סיום חופש הגדול וחיזוק החוות לנוער מצפה יריחו". האירוע כלל השמעת מוזיקה רמה, הפניית פרוז'קטורים רבי עצמה אל הבתים, וכן כניסה של כמה "חוגגים" לתוך קהילות טאאל וכעאבנה.

עדר עיזים מהחוות הובל דרך בתי הקהילה

טרקטורונים נסעו הלוך ושוב דרך חצרות וצריפי הקהילה ביום ובלילה, והסבו נזק מכוון לצינורות המים. בעקבות בקשת תושבים מהקהילה להימנע מכך, צעירים חמושים ירדו מהמאחז ואיימו על אנשיה. לפי אחת העדויות, האיומים כללו חשיפה של איבר מין והשתנה לכיוון הבדואים.

הוצת דיר עיזים

בכביש הסמוך, סייר חמוש נקט אלימות נגד אחד מבני הקהילה הצעירים

אנשי המאחז הצמוד נכנסו לשטח הקהילה ולצריפים , ואיימו על התושבים.

שבעה פאנלים סולאריים המיועדים להפקת חשמל נופצו באישון לילה, כבלי החשמל נחתכו וכתובות "נקמה" רוססו על צריפי הבדואים.

תושבים מההתיישבות היהודית הכווינו את הצבא לעצור אחד מבני הקהילה הצעירים בטענה שזרק אבנים על הכביש הראשי.

תושבי החווה הסמוכה סנוורו את חלונות הבדואים בפנסים רבי עוצמה. צעירים עמדו מעל הקהילה, קיללו בשפה מאיימת.

צעירים מהמאחז הסמוך ירדו לקהילה, התעמתו עם התושבים בשפה אלימה ואיימו שיחרימו את עדריהם. לטענתם, השטח שלהם.